נירה

נירה

мн.ч., м/ж р., 1 л., буд. вр./

יָרָה [לִירוֹת, יוֹרֶה, יִירֶה; יְרֵה! (יִירָה; תִירָה!)]

стрелять

יָרָה אֶבֶן פִּינָה

заложил краеугольный камень

יָרָה בְּרַגלוֹ

сам себя угробил

יָרָה מֵהַמוֹתֶן

действовал мгновенно, не думая